פעילות גופנית ובריאות נפשית⁣- פוסט מיוחד ליום בריאות הנפש העולמי

היום (10.10) חל יום בריאות הנפש העולמי.⁣

⁣

מתוך ויקיפדיה:

יום בריאות הנפש העולמי מצוין מדי שנה ב-10 באוקטובר ומטרתו של יום זה לקדם את המודעות והידע בתחום בריאות הנפש. ברחבי העולם מתקיימים אירועים להעלאת המודעות, ובמקומות מסוימים היום הוא חלק משבוע המוקדש כולו לאירועים להעלאת המודעות בתחום. הוא נחגג מאז שנת 1992 כאשר היוזמה לקביעת יום זה הייתה של ההתאחדות העולמית לבריאות הנפש (WFMH), ארגון אשר לו נציגים במעל ל-150 מדינות. בנוסף, האו"ם תומך ביום זה מדי שנה דרך ארגון הבריאות העולמי.

יום בריאות הנפש מצוין בלמעלה ממאה מדינות ובניהן ישראל.

בעיניי חשוב לציין את היום הזה מכיוון שהוא מספק הזדמנות לשיח, העלאת מודעות ונורמליזציה של בריאות הנפש והוא גם מאפשר שיח על מה שניתן לשנות ולעשות בכדי לסייע לעוד אנשים לדאוג לבריאות הנפשית שלהם ללא סטיגמה.

אנצל את ההזדמנות לעשות קצת סדר בנוגע לקשר בין פעילות גופנית לבריאות נפשית ולדבר על שני נושאים קרובים לליבי.⁣

⁣

הקשר שלי לנושא:

אני חייבת להודות שבאופן אישי די קל לי לכתוב על הנושא, אני כותבת עליו מנקודת מבט חיצונית של אשת מקצוע, אבל לא לכולם קל לדבר על הנושא ועדיין יש לא מעט סטיגמה על בריאות נפשית ועל מתמודדי נפש, ולכן יום כמו זה הוא ממש חשוב בעיניי.⁣

⁣

כתבתי בעבר לא מעט על החשיבות של בריאות נפשית ועל היתרונות של פעילות גופנית בפן הנפשי.

זה נושא שקרוב לליבי וחרטתי על דגלי שבעיניי התפקיד שלי כמאמנת הוא לסייע לאנשים לשפר את בריאותם הפיזית והנפשית, אלו לא דברים שנפרדים זה מזה.

בחרתי ללמוד תואר טיפולי בעבודה סוציאלית בכדי לקבל עוד כלים טיפוליים שיסייעו לי להיות מאמנת טובה יותר ולקדם בריאות נפשית לצד בריאות פיזית.

גם במהלך התואר וגם בעבודתי כמאמנת כיום עבדתי ואני עובדת עם אנשים אשר מתמודדים עם קשיים נפשיים שונים.

מהניסיון האישי שלי ומתוך המחקרים השונים שקראתי אני מאמינה גדולה שפעילות גופנית (כשנעשית בצורה מסויימת- מאוזנת, מפוקחת וכדרך לשפר בריאות) היא דרך מדהימה שיכולה לסייע לכל אדם לשפר את הבריאות הנפשית שלו.

פעילות גופנית ובריאות נפשית:

יש לא מעט מחקרים אשר ניסו לבחון את הקשר וההשפעה של פעילות גופנית על הבריאות הנפשית של אנשים בריאים וכאלו המתמודדים עם קשיים נפשיים שונים.

ההשפעה החיובית של פעילות גופנית על הבריאות הנפשית שלו קשורה ללא מעט אלמנטים בפעילות הגופנית, חלקם פיזיולוגיים (עלייה ברמות האנדרופינים, שיפור תגובה לסטרס ועוד), חלקם פסיכולוגיים (עלייה במסוגלות העצמית, הסחת דעת מתחושות שליליות ועוד) וחלקם גם חברתיים (בפעילויות עם אלמטים קבוצתיים וחברתיים- יצירת קשרים משמעותיים).

חשוב לציין כי אין סוג אחד של פעילות גופנית שיביא ליתרונות הללו (אם כי יש תחומים יותר נחקרים- בעיקר פעילויות אירוביות), כנראה כל סוג של פעילות גופנית תסייע ולכן אמליץ לך לבחור בפעילות גופנית שעושה לך טוב.

המחקר מצביע על כך שהיתרונות של פ"ג רלוונטיות לאוכלוסיות קליניות ולא קליניות- כלומר כולם יכולים להיתרם מהיתרונות!

👈 זכרו- דאגה לבריאות היא הרבה יותר מרק בריאות פיזית, בנוסף, לא ניתן לשפוט מצב בריאותי של אדם על סמך מראה חיצוני או התנהגות נקודתית.⁣

מקורות:

• Clark, A., & Mach, N. (2016). Exercise-induced stress behavior, gut-microbiota-brain axis and diet: a systematic review for athletes. Journal of the International Society of Sports Nutrition, 13(1), 1-21.

• DiLorenzo, T. M., Bargman, E. P., Stucky-Ropp, R., Brassington, G. S., Frensch, P. A., & LaFontaine, T. (1999). Long-term effects of aerobic exercise on psychological outcomes. Preventive medicine, 28(1), 75-85.

• Droste, S. K., Gesing, A., Ulbricht, S., Müller, M. B., Linthorst, A. C., & Reul, J. M. (2003). Effects of long-term voluntary exercise on the mouse hypothalamic-pituitary-adrenocortical axis. Endocrinology, 144(7), 3012-3023.

• Gary, R. (2006). Exercise self-efficacy in older women with diastolic heart failure: results of a walking program and education intervention. Journal of gerontological nursing, 32(7), 31-9.

• Khanzada, F. J., Soomro, N., & Khan, S. Z. (2015). Association of physical exercise on anxiety and depression amongst adults. J Coll Physicians Surg Pak, 25(7), 546-548.

• Lopresti, A. L., Hood, S. D., & Drummond, P. D. (2013). A review of lifestyle factors that contribute to important pathways associated with major depression: diet, sleep and exercise. Journal of affective disorders, 148(1), 12-27.

• Martinsen, E. W., Hoffart, A., & Solberg, Ø. Y. (1989). Aerobic and non‐aerobic forms of exercise in the treatment of anxiety disorders. Stress Medicine, 5(2), 115-120.

• Rosenbaum S, Vancampfort D, Steel Z, Newby J, Ward PB, Stubbs B. Physical activity in the treatment of Post-traumatic stress disorder: A systematic review and meta-analysis. Psychiatry Res. 2015 Dec 15;230(2):130-6.

• Van Sickle T.D., Hersen M., Simco E.R., Melton M.A. & Van Hasselt V.B. (1996) Effects of physical exercise on cognitive functioning in the elderly. International Journal of Rehabilitation and Health 2, 67–100

• Wegner, M., Helmich, I., Machado, S., E Nardi, A., Arias-Carrion, O., & Budde, H. (2014). Effects of exercise on anxiety and depression disorders: review of meta-analyses and neurobiological mechanisms. CNS & Neurological Disorders-Drug Targets (Formerly Current Drug Targets-CNS & Neurological Disorders), 13(6), 1002-1014.